תבנית:QuoteM12D27
מתוך עמותת טולקין הישראלית
אך בתוך החלקה, נטוי מעל בריכת המים, עמד עץ נובל, וטיפות שניתזו עליו חזרו ונשרו בעצב מן הענפים היבשים אל מי הבריכה הצלולים.
פיפין שלח מבט לעברו בעוד הוא חופז בעקבות גאנדאלף. רוח של אבלות היתה שרויה פה, והוא תמה לדעת מדוע השאירו עץ מת בפינת נוי. (שובו של המלך)