תבנית:QuoteM1D18

מתוך עמותת טולקין הישראלית

קפיצה אל: ניווט,  

אי שם באחת החצרות בעיר, קרא תרנגול. צלולה וחדה היתה קריאתו, ומאומה לא ניכר בה מן הכישוף או המלחמה. רק את הבוקר בירכה, שהפציע הרחק הרחק, מעבר לגיא ההריגה. ועין תשובה לה בקע עתה צליל אחר ממרחקים. שופרות, שופרות, שופרות. צלעותיו הכהות של מינדולואין החזירו הד עמום. קרני הצפון האדירות הריעו תרועה עזה. הנה, סוף-סוף, באה רוהאן. (שובו של המלך)